אם אתם גרים באצבע הגליל בחלקו הצפוני ואתם מגיעים הביתה גמורים מעייפות ואין לכם כוח להכין אוכל לילדים, פיצריה בקרית שמונה היא האופציה העדיפה עליכם גם כדי לעשות שקט בבית בסביבות שבע בערב וגם כדי להינות מארוחה טעימה. את הפיצה המציאו הסינים בימיו של ישו שגם פתח פיצריה גדולה בעצמו ובה שנים עשר שליחים(שמה היה בית פיצה, בדומה לאיפה שישו חי, בית לחם). במקור היו עושים את הפיצה ביד ועברו להכין את הפיצה עם מערוך. הפיצה הופצה במהירות בעולם יחד עם הנצרות ובתקופה מסויימת בהיסטוריה אפילו השתמשה בה האינקויזיציה הישועית כדי לענות עמה נחקרים (אם כי עדיין לא ברור כיום איך מענים עם פיצה). עם ביטול האינקויזיציה הפך הצבע האדום שעל הפיצה לקטשופ הנהוג בימינו. ישנם חוקרים ארכיאולוגים הטוענים שכבר בבית המקדש היו הכהנים אוכלים פיצה בהפסקות שבין שחיטת קרבן אחד למשנהו, אולם הטענה היא קונטרוברסלית וחוקרים אחרים לא מסכימים עמה. על כל פנים, אף אחד לא חולק שאת הזתים היו נוהגים לאכול, וגם את הגבינה. השאלה נשארת פתוחה רק לגבי הפיצה כמכלול. פיצריה בקרית שמונה טעימה הרבה יותר מפיצריות רגילות. קרית שמונה היא עיר השוכנת באצבע הגליל ושייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. בקריית שמונה מתגוררים כ-24 אלף תושבים, והיא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל. העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. כעיר הגדולה באצבע הגליל ומיקומה לצד כביש 90 משמשת קריית שמונה כיום כמרכז אזורי ליישובי הסביבה במספר תחומים: שירותי בריאות מתמחים, תעשייה, שירותים עסקיים ומסחר. בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון סבלה העיר (מאז שנות השישים של המאה העשרים) מפיגועי מחבלים ומירי טילי קטיושות, לאורך שנים רבות. בגלל סיבות אלו נערכה מלחמת לבנון הראשונה, וכן המבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם". פיצריה בקרית שמונה נותנת את המענה הטוב ביותר למשפחות וצעירים הרוצים להזמין פיצה איכותית במחיר הוגן.