מסורת ביעור חמץ, משמעותה היא להעלים את כל החמץ שברשותנו ובביתנו לפני כניסתו של חג הפסח. ביעור חמץ הוא מצווה שמקורה בתורה. למעשה, בבוקר שלפני לילה הסדר – י״ד בניסן, מותר לאכול חמץ אך רק עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום. בדרך כלל מדובר בשעה 10 בבוקר, על פי שעון הקיץ, אך מידי שנה ניתן להתעדכן בשעה המדויקת בה יש להפסיק לאכול חמץ. על פי ההלכה, יש לשטוף את הפה והשיניים לפני סוף זמן אכילת החמץ. כמו כן, באותו הבוקר יש לשרוף את כל החמץ שנשאר בבית ולומר את נוסח הביטול בארמית או בעברית, שמשמעותם שכל חמץ שנשרף או שלא נשרף יבוטל ויהיה כעפר. את הביטול של החמץ חייבים לעשות בלב שלם. בנוסף, יש להימנע משפיכה של נפט או דברים אחרים הפוסלים את החמץ מאכילה. יש עדיפות גבוהה להימנע מהשארה של החמץ בפחי האשפה ובמידה ונמצא חמץ בפחים, יש להבעירו. מהרגע בו הסתיימה השעה החמישית על פי ההלכה נאסר לאכול את החמץ, ואפילו אסור לתת אותו לבעל חיים שברשותנו, למכור את החמץ לאדם שאינו שומר מצוות וכו׳.
מהי ״השבתת חמץ״
השבתת חמץ מהתורה משמעותה סילוקו של החמץ מהמחשבה בזמן הפסח. הכוונה היא שבזמן זה חמץ לא ייחשב בעינינו בכלל, כאילו לא קיים בעולם. לפי חז״ל אשר לפני שנים רבות הבינו כי אנשים רבים עלולים להיכשל במצווה זו של איסור חמץ ומההגעה לרמת ביטול חמץ כנה, שלמה ואמיתית, זאת בעקבות הצורך שלנו להשתמש בו כל הזמן. לכן, חז״ל קבעו שעלינו לסלק את החמץ מכל מקום ולבדוק אם הוא נמצא אפילו בחורים ובסדקים. את בדיקה החמץ מבצעים במהלך הלילה לאורו של נר אשר מאיר היטב לתוך חורים וסדקים אותם קשה מאוד לראות. את החמץ חשוב לבטל גם מהמחשבה. על פי ההלכה, חמץ אשר לא סולק מהלב, מהמחשבה ומהבית עד לחצות של היום ה-14 בחודש ניסן חייב בביעור ולא ניתן לבטלו או למכרו. את בדיקת החמץ הקפדנית מתחילים עם צאת הכוכבים. לאלו שלא הספיקו לבצע את הבדיקה ביום ובשעה אלו, יוכלו לבצע את הבדיקה בבוקר שאחרי, שוב לאורו של נר. גם בחג עצמו ניתן לבדוק אם יש חמץ, ובמידה ונמצא כזה יש להשמידו מיד.
